משחק אולטימייט, ה- HL נגד ה- LoZ
סיפורן של שתי קבוצות


זהו הסיכום הראשון של מפגשי קבוצות ה- Lions of Zion וה- HolyLanders, מפגשים כאלו מתקיימים מידי פעם אבל זה היה אחד מיוחד.

על האירוע נכתבו שתי כתבות ותורגמו לעברית ואנגלית

כתבו:  קורן (HolyLanders) ועזרא (Lions of Zion), תרגם:  דוד (HolyLanders)
קבוצת ה- HolyLanders:  תומר, קבוצת ה- Lions of Zion: ברט

This is the first writeup about a meeting between the HolyLanders (Tel Aviv team) and the Lions of Zion (Jerusalem), these meeting ate occasional but this one was special...

This writeup contains two articles, both translated to both languages

Written by: "Red" Ezra (LoZ) and Koren (HL), Translated by David
The HolyLanders: Tomer, LoZ: Brett


קישורים: LoZ: סיפורן של שתי קבוצות, HolyLanders: משחק HL נגד LoZ, תמונות

Links: LoZ : The tale of two teams, HolyLanders: HL vs LoZ game writup, Pictures

 

יתכן שאף אחד לא האמין שלניצחון המוחץ של ה-Holylanders מת"א על האריות מירושלים (15:4) יש הרבה עלילה אבל המשחק הזה סיפר את סיפורן של שתי קבוצות שונות מאוד שמתקדמות לכיוונים שונים מאוד. מלבד ההבדל הברור בין הקבוצה החרדית ברובה מירושלים לבין היחידה החילונית יותר מת"א היה זה ברור לאחר המשחק שקבוצה אחת הייתה רעבה וצופה לה עתיד והקבוצה השנייה... תוהה האם היא באמת קבוצה או רק משחק pickup שבועי עם הרבה spirit.

המשחק נקבע ליום שני ה- 13 בדצמבר באצטדיון מואר ברעננה. מגרש שדא קצוץ בצורה מושלמת עם תאורה גרם לשחקנים משתי הקבוצות להזיל ריר על מה שנראה כמו תנאים מושלמים לאולטימייט. אף אחד כמעט ולא הבחין שהמגרש היה ספוג בטל חלקלק.

רצון טוב בין הקבוצות נראה בחימום כשהודלק נר שביעי של חנוכה. נראה כי אור החנוכייה מילא את שחקני שתי הקבוצות באדרנלין. ברט ניצח בהטלת המטבע נגד תומר והאריות בחרו להתחיל את המשחק בהתקפה. עם המוסיקה של בוב מארלי מתנגנת ברקע, הקריאה “Iron Lion Zion” של ירושלים הייתה ניגוד בוטה לזעקת הקרב הגסה של ת"א. קראנו "seven on the line" והמשחק התחיל.
ש ביטוי בספורט שהתוצאה הסופית לא משקפת את איך שהמשחק התנהל. במקרה הזה היא כן. ה-Holylanders שלטו מייד במשחק.
זריקת הפתיחה, Turnover, נקודה, ושוב pull ואחריו turnover, נקודה. וכבר הגענו ל- 2:0 לטובת תל אביב.

אז, למשך החמש דקות הבאות המשחק השתנה. נדמה היה כי האריות קיבלו השראה מתפקיד האנדרדוג בסיפור חנוכה ועמדו לבצע את הבלתי אפשרי. לפתע שיחקנו הגנה טוב יותר והשגנו את ה- turnover הראשון שלנו. אז רבי זרק זריקה ארוכה לעזרא שבתורו זרק לנועם שתפס את הנקודה הראשונה שלנו. הנקודה הבאה לא הייתה שונה בהרבה. תל אביב זורקת זריקה לא טובה וירושלים מנצלת אותה. תיקו 2:2. פתאום תל אביב כבר לא נראים כל כך בלתי מנוצחים.

אבל למרד המכבים הזה יהיה סוף שונה. ה-Holylanders [...] והעלו הילוך. תוך שימוש בכל שטח המגרש הם ביצעו cuts פשוטים עם dump-swings והזיזו את הצלחת בפשטות שאפשר לתאר רק כ- flow. שלושת הנקודות הבאות הובקעו פשוט ככה. 5:2 לטובת תל אביב. באותו הזמן ההתקפה הירושלמית החלה לקרטע. הספירות לזורקים התקרבו יותר לעשר ואפשר היה לראות פחות ופחות cuts. אפילו זריקות שהושלמו נתפסו בהיסוס, כאילו לא האמנו שהצלחנו לתפוס את הפריסבי.

כדי להקשות עוד יותר הדשא החלקלק מנע מה-handlers לבצע לנוע טוב מבלי להחליק. בנקודה מסוימת בעיות התנועה על המגרש הובילו לשני turnovers אחרי שהספירה הגיעה לעשר. החזרה למשחק נבלמה.

אבל ירושלים עוד לא נפחה את נשמתה האחרונה. להפתעתנו זה הגיע בהגנה. נראה כי תל אביב שלטו במהירות ובכושר אבל ירושלים לא היו מוכנים להפסיד ברצון. ולעיתים קרובות ניתן למדוד רצון בהגנה אינטנסיבית. ירושלים הגבירה את הלחץ בשמירה האישית. זה ניכר בשתי מסירות מוצלחות של תל אביב שהושלמו אבל כמעט נבלמו ע"י layouts של מגנים ירושלמים.

קצת בזכות ההגנה הזו הזריקה הבאה נחתה בחוץ. turnovers של ההגנה הירושלמית האריכו את הנקודות ואפילו הבקענו עוד נקודה, אבל היה זה חוסר היכולת שלנו בהתקפה שהובילה אותנו לתבוסה. איכשהו הגענו למחצית רק עם הפרש 8-4 לאחר נקודה מתנה כאשר המגן של ברט העיף זריקה לא טובה ישר לידיו בendzone.

המתקפה האמיתית החלה במחצית השנייה. תל אביב ארגנה מחדש את זרימת ההתקפה והבקיעה במהירות ובקלות בזמן שירושלים החלה לפשל. הפלות לא הכרחיות, זריקות ארוכות לא חכמות שנבלמו בקלות והמחסור המתמשך ב- CUTS הובילו להתקפה עלובה שלא הייתה מסוגלת להניע את הצלחת.  תופסים מעולים בד"כ מפילים את הצלחת ו- handlers מנוסים לא מצליחים להתפנות... מתכון לאסון.

שחקני ירושלים החלו לחוש מתוסכלים ומבולבלים בקשר לחוקים כגון חסימות וספירה. בנקודה זו, ה-Holylanders היו על טייס אוטומטי בעוד האריות הגישו להם את הצלחת עמוק בשטח שלהם. האריות לא הצליחו להבקיע במחצית השנייה. המשחק שנקבע להסתיים בשעה 11 נגמר ב10- . לירושלמים הנאמנים הוא פשוט היה מכוער.

מדוע היה זה משחק משמעותי? זו הייתה הפגישה הרביעית בין שתי הקבוצות בשנים האחרונות ותל אביב ניצחה כל פעם. כל פעם ההפרש גדל מהמשחק הקודם. לפי כמה שחקנים ירושלמים קבוצת האריות שהגיעה למשחק, לאו דווקא מורכבת מהשחקנים המוכשרים ביותר בירושלים. המסקנה הברורה היא שתל אביב, כקבוצה, בדרך למעלה. בעקבות השתתפותם בטורניר באירופה שנה שעברה ולאחר שחיזקו את שיגרת האימונים שלהם הם הפכו לקבוצת אולטימייט שאפתנית ביותר עם רצון עז להמשיך ולשפר את המשחק שלהם. הם מושכים עוד ישראלים צעירים ששואפים לשחק אולטימייט ברמות גבוהות. ראיה לכך היא שכבר יש להם קבוצות A, B ו-C. המשחק הזה היה עדות לכך שתל-אביב העלתה את הרף לאולטימייט בישראל. השאלה היא, מי יכול להתחרות בהם בארץ?
בינתיים, ירושלים לא ברמה הזו. אולטימייט בירושלים הוא משחק מקומי שבועי בשישי בבוקר דחוק בין שבוע עמוס לכניסת השבת. קהילת האולטימייט הזו מורכבת ברובה משחקנים דתיים עם רמות ניסיון שונות במשחק. בתוך הקהילה יש מיעוט של שחקנים שהיו רוצים לראות עליה במחויבות כלפי הפיכת הקבוצה לתחרותית יותר. אבל זוהי לא הדעה הרווחת ולא נראה שהיא תהיה בקרוב. אנחנו אוהבים אולטימייט, אבל לא מספיק כדי להתחייב ליותר ממשחק פיק-אפ פעם בשבוע.

המשחק הזה ברעננה היה מבחן לקמוס לשתי הקבוצות. עבור ירושלים הוא היווה חזרה למציאות ולהכרה שאנחנו אכן יותר קרובים להיות אוסף שחקני אולטימייט מקבוצה. עבור תל אביב, הניצחון הזה היה ראיה לקבוצה מחויבת למטרה משותפת של השתפרות ורמת משחק גבוה יותר. אנו מירושלים מצדיעים לכם ומאחלים לכם הצלחה במסע האולטימייט שלכם. אנחנו מחכים בציפייה לעתיד האולטימייט בישראל כשאתם מובילים קדימה.

שלכם,

עזרא "האדום" ווינברג.