מנהל החוגים שלנו החליט שזה מפריע שאנחנו משחקים באותו מקום (במיוחד שאחרי כמה פעמים הצלחת פגעה באנשים (בלי כוונה כמובן) ונוצר איזשהו נתק ביננו לאולטימייט, לכן לחצנו על המועדון שיהיה חוג פריסבי. ובאמת בתחילת השנה הזאת דורי בא אלינו וכל שבוע בימי ראשון יש לנו אימון.
הכל התחיל מזה שפרסמתי הודעה בפורום על כך שאני שוקל מאוד להביא פריסבי לבית ספר שלי....
ואז ציון (איש טוב) שאל אם זה היתי אני שהבאתי פריסבי לאוניברסיטה (שם אני והוא לומדים מתמטיקה)... אוקצור פגשתי את ציון התחלנו לשחק.... ואז הגיעה הרעיון הגאוני שלי לעשות משחק מכביה - סביון...
תמיד זה היה על הנייר עד שהחלטנו (כולם) לממש את הרעיון....
ביקשתי מתומר (שלא היה במכביה כבר הרבה זמן) שיבוא ל- 2-3 שיעורים ויחדד לנו את החושים באולטימייט (שתמיד מצויים בדם שלנו!) תומר הסכים ועשינו תרגילים לאולטימייט והיה כיף...
יום לפני המשחק בשיעור אנגלית רשמתי מלא פעמים את הספיריט שלנו (שמפורט עליו בהמשך), תלבושת שצריך לבוא (חולצות שחורות) והסעות (מפורט בהמשך), גם היה לנו במכבייה אימון, כמובן עם תומר, כמובן אולטימייט...
אחרי האימון ישבנו כל מי שבא למשחק וסגרנו גם את ה- SPIRIT, התלבושת וההסעות... המשחק נראה כבר בקצה המנהרה....
יום שני בבוקר - בית ספר
- כל היום מתלהב מזה שיש לי משחק היום...
יום שני בצהרים - אני מבין שאנחנו באים בהרכב קטן
(5 שחקנים... אחד לא רוצה, עוד אחד חולה,
עוד אחד לא יכול, עוד אחד יש לו מבחן,
עוד אחד לא עונה, בלה בלה בלה....),
מי שבא זה: ילנה, עידן, נתי, אופיר טייב
ואני (אלון קריגר), כל היום טלפונים,
התרגשות והכל ביחד....
יום שני בערב - צריכים להיות ב- 20:00 בכפר, אני כרגיל לא אוהב לאחר ומגיע ב- 19:30, רואה את משה גוסמן (הענק) במשחק סקווש והוא החליט שהוא בא לתחילת המשחק שלנו והוא אפילו מסיע אותנו (כלומר אמא של אופיר לא צריכה להסיע). משה גוסמן (הקמע) מגיע למשחק! חשוב לציין שהוא בא באווירת בית (שימו לב לפיג'מה ולנעלי הבית!)
חשוב לציין גם שהאולם בסביון ממש אולם טוב...(למרות שחשבתי שכמו בכפר הרצפה חלקה וניסיתי לקפוץ לצלחת והנפילה קצת הרבה כאבה...חח)
הצטלמנו בהתחלה כל קבוצת מכביה... וכל קבוצת סביון, באותו זמן עדי הלכה לעשות לעצמה בוק עם הקבוצה מסביון! היה דיי מצחיק... אני תופס פיקוד ומתחיל לרכז את הקבוצה (שוב אני מציין שבאנו הרבה... 5 ילדים), קודם כל רצנו ריצה קלה מסביב למגרש.... מתיחות.... קצת חימום עם צלחת... מסירות...קצת איזה תרגילון קטןנטן נחמד... וכו'...
בערך בשעה 21:00 התחלנו בחימום אולטימייט - משחק מעורב של 2 הקבוצות.... שיחקנו בערך חצי שעה, לא יותר... היה נחמד... היה חביב... אני היתי בקבוצה עם לוסטי... והוא שאל ואתי על עידן... רק הבעיה שלוסטי לא ידע איך קוראים לעידן, ואז בא הכינוי החדש לעידן "השחור עם השחור", חחח כינוי ענק!
אני כמו רכז וכל צלחת מגיע ישר אלי... ילנה עוזרת לי וגם אופיר טייב, נתי ועידן יותר בחלק של ההתקפה (מן הסתם שהם שמו המון גולים) חשוב לציין שלסביון היה שחקני ספסל (והם עשו חילופים מה שאנחנו לא עשינו כי הינו רק 5 ילד), אז מי שישב בספסל מסביון עודד עידוד מטורף את הקבוצה שלו לפי מה שזכור לי היה "ציון בדש נשמה" כמה שירים מצחיקים... נגיד ככה שמי שהיה על הספסל מרב צחוק נפל על הריצפה (אחלה עידוד, למרות שהיתי מרוכז במשחק אז לא כל כך שמעתי) ומצדנו היתה את עדי (שאותה דוקא שמעתי טוב, גם כן אחלה עידוד)
סביון הבקיעו גול... אני מארגן לנו איזה סוג של התקפה.. אני מקבל צלחת כולם עומדים באמצע של המגרש... כל אחד עושה "קאט" לכיוון אחר ולבסוף מגיע לאנד-זון. טוב הכל מובן... ואז הצלחת באה לכיווני, אני לא מבין מי ומה, רואה את עידן חיים פנוי באנד-זון... מוסר לו ... וגול...
אני חושב שהתוצאות הלכו ככה: בהתחלה כפר מכבייה ברחו והובילו 3:0 אחרי זה סביון צמצמו ל- 4:3 למכביה, אחרי זה כפר מכביה ברחו ל- 12:6 אח"כ תומר נכנס להתקפה אחת עם סביון ואין לי מושג למה ושוב סביון צמצמו ל- 12:10 אח"כ מכביה נצחו בתוצאה של 15:12
קבוצת SPA לימדה אותנו את משחק ה"אה אה" (סטייל פנינה רוזמבלום) היה מצחיק.... כמעט היה רצח..... כמעט פגע לעדי הצלחת בראש וציון באומץ לב קפץ והציל את חייו למען עדי כשהוא תופס את הצלחת ומסלק את הסכנה...חחח
וגם הוחלט אחרי ישיבת קבוצה שלהם להעניק את הצלחת לשחקן המצטיין (לדעתם) ובמקרה זה היה אני (!) זה היה אירוע מאוד מרגש... מאוד התרגשתי (עד כדי הסמקה..חח) זה לא רק הקטע של הצלחת... זה הקטע של הספיריט הרעיון מאחורי הצלחת... שקיבלתי אותה כי קבוצת סביון חשבה שאני השחקן המצטיין.... מרגש אין ספק!
ובסוף ממש שנארנו קומץ קטן (הגרעין) עשינו גם כזה דבר
שמחזיקים ידיים וכל אחד בתורו קפץ... היה שיא המצחיק (במיוחד עם הצעקות של עדי...חחח)
שתפסנו את הידיים ואופיר טייב קפץ אז תומר בא לתפוס אותו ושניהם נפלו בתנוחה
שנראתה לא כל כך טוב...חחחחח
וכמובן, עדי שצעקה צעקות עידוד לעברנו...
אז נתי... פעם הבאה שאבא של אוסף.... תסביר לו איפה המשחק...חחח
אלון קריגר
