| ידעתי על האליפות כבר הרבה זמן, אבל לא חשבתי
ממש ברצינות ללכת, שבוע וחצי לפני נפל לי האסימון שהזדמנות כזו לא תהייה לי שוב
והתחלתי להזמין טיסות ולברר זמנים של רכבות... כשהגעתי לחלק של המגורים במהלך
הטורניר אמר לי אחד המארגנים לא לדאוג, שכבר ימצאו לי מקום, עד שבאמצע הלילה של
יום רביעי (אחרי משחק הערב של ראשון לציון) קיבלתי אימייל שאומר שאין יותר
מקומות לינה ומומלץ להביא אוהל... אני ממריא ב- 10 בבוקר של יום חמישי ואוהל
אין לי, אז הוספתי לתיק שק שינה ואוהל כבר קניתי בפריס.
|
 |
יומיים בפריס עברו עלי בשיטוטים ללא מטרה באתרי
תיירות מפוצצים סינים עם מצלמות, קניית אוהל וציפייה לשבוע שלפני, אני ממליץ
מאוד לא ליסוע לפריס לבד...
ביום שבת קמתי מוקדם, עם תיק גדול, שק שינה ואוהל עשיתי את דרכי במטרו לתחנת
הרכבת שתביא אותי לעיירה קטנה ליד פונטני, בפונטני עצמה תחנת הרכבת בשיפוצים.
שעתיים ברכבת ממש מהירה הביאו אותי למערב צרפת, לא רחוק מלה-רושל לעיר בשם
Niort, לא משנה כמה ניסיתי לא הצלחתי לבטא את השם הזה בצורה שיבינו אותי.
|
 |
| לאחר הרבה ניסיונות למצוא דובר אנגלית במודיעין של תחנת הרכבת
שם התייאשתי ועברתי לסימוני ידיים, כך גיליתי שפונטני, שעל המפה נראתה כמו עיר
בגודל פריס לפחות, היא עיירה שלא גדולה יותר מכפר שמריהו, גיליתי גם שפספסתי
אוטובוס נדיר ביותר ושהאוטובוס הבא אחריו יוצא בעוד 6 שעות, ולקינוח שפונטני
היא במרחק 30 ק"מ.
|
 |
| לקחתי את העניין בקלות וגיליתי מה הכיוון של העיירה, הוצאתי את
הצלחת מהתיק והתחלתי ללכת, עשרות אם לא מאות של צרפתים סנובים במכוניות עברו
אותי במהירות, מתעלמים מטרמפיסט עם תיק ענק החמוש בצלחת, עד שלאחר 8 ק"מ או
יותר עברתי ללכת בכביש ראשי יותר, שם עברו אותי שתי מכוניות מלאות בשחקנים
הנוסעים לאירוע, הם צפרו ונפנפו בצלחות אבל לא יכלו לעזור לי, המכונית השלישית
עצרה ודחסה אותי ואת כל הציוד וכך הגעתי לבסוף, ואפילו בזמן.
כשהגעתי ציפתה לי הפתעה, אני נכנס לאולם הקבלה שהוקם במתנ"ס עם ארנק פתוח
מצפה לשים 300 יורו על לינה ואוכל ומוצא את מארגן האירוע- צרפתי מגודל בשם ראול,
הוא כבר דאג לי לתפקיד, אני הולך להיות שופט במשחק שאין בו שופטים (כן, גם אני
לא הבנתי למה הוא מתכוון, אבל ללינה ולאוכל חינם למשך השבוע בתמורה לעזרה אני
לא אסרב).
מייד קיבלתי ערכת שחקן- תיק גב, צלחת מסוג לא מוכר, חולצה, גלויה, תוכניית
האירוע, מידע על האזור ודברים כאלה, קיבלתי גם כיסא מתקפל קטן, משהו אדיר. |
 |
| הלכתי להקים את האוהל שלי, בחרתי את המאהל של הקבוצה המעורבת
של ספרד וקבוצת הצעירים של אנגליה. במאהל נאספו גם הרבה צופים שלא באו עם
קבוצות, השכן שלי היה גיורגי (גרג, בשבילי) מאמן נבחרת רוסיה שבא לצפות במשחקים,
כבר במאהל עפות להן צלחות אבל אני מיהרתי להקים אוהל ולהתארגן כי פחות משעה אחר
כך כבר התחילו האירועים- הפתיחה הייתה מצעד ברחובות העיר, המצעד התחיל בקצה אחד
והסתיים באצטדיון בקצה השני, שם טקס ומשחק פתיחה.
|
 |
| בנקודת ההתאספות למצעד חיכו 15 דגלים באורך 10 מטר כל אחד, על
הדגלים שמות המדינות המשתתפות, כל השחקים באו בתלבושות שלהם ועוד אביזרים
מעניינים- השוויצרים הביאו פעמונים ענקיים והאירים היכו אחד בשני עם פטישים
מתנפחים שעליהם כתוב "Hammerd by the Irish", לא יכולתי לשער בכלל מה מספר
השחקנים עד שהתחילה התהלוכה, כל מדינה תפסה את הדגל שלה והתחילה ללכת, הרחוב
הראשי של העיר הקטנה (עם נתיב אחד בלבד לכל כיוון) התמלא לחלוטין בשחקנים
ואנשי העיר שבאו לברך את השחקנים. השחקנים לא הסתפקו בללכת עם הדגלים ועשו כל
מיני שטויות כמו לגלגל צלחת על הדגל או להסתובב בכל מקום שרק היה אפשר, לעשות
גלים ולהתמסר. זה במקביל לשירה, משחקים עם רובי מים, דרבוקות וצופרים... קבוצת
המבוגרים של צרפת הגדילה לעשות וסיימו את המצעד בפאב באמצע הרחוב ונישארו שם
לשעתיים לפחות... |
 |
|
 |
 |
 |
| בין המדינות הפרידו דמוית ענקיות וורודות ומכשפות על קביים,
דגלים כחולים ענקיים ואנשים כמוני שבאו בלי קבוצה רק לצפות בתחרויות, המצעד
הסתיים באצטדיון בשעה שמונה בערב, ושם היה טקס פתיחת התחרויות, ואחריו משחק
הטקס היה מרשים ביותר בו עשו כל הקבוצות סיבוב גדול ואז התיישבו מסביב
הדגלים שלהם בחצי עיגול גדול מול מעל לאלף איש בקהל, הנאום של ראש העיר תורגם
גם לאנגלית וכל מדינה הכריזה על פתיחת המשחקים בשפתה, חישוק גדול הפך לצלחת
אותה זרק ראש העיר ולצלילי מוזיקה כולם פינו את המגרש הגדול למשחק הראשון:
פינלנד, שזכו באליפות שעברה, נגד צרפת, המדינה המארחת. |
 |
| אין לי מילים לתאר את המשחק הראשון הזה- הוא התחיל בהמנון שתי
המדינות ולחיצת ידיים בין 20 השחקנים בכל קבוצה (!!!) והפך למשחק שהשאיר אותי
המום. הרמה האישית והקבוצתית, שאגות השחקים הצופים והקהל, התלבושת והציוד
המקצועי, ומעל הכל רוח המשחק והביצועים.
למרות שבמחצית הראשונה הצרפתים הובילו בהפרש של נקודה לפחות, הפינים ניצחו
17 – 15 במשחק מדהים שנמשך יותר משעה וחצי, שתי הקבוצות התאספו מיד עם הסיום
ודיברו על משחק, כל קבוצה סיפרה על הקשיים שלה ועל יתרונות הקבוצה היריבה ונתנה
רעיונות למשחקים הבאים, כאות לרוח המשחק.
|
 |
| לאחר המשחק הפך המגרש לרחבת משחק אדירה כשכל השחקנים שצפו במשחק הוציאו את
הצלחות והתחילו להתמסר, גרג (השכן שלי במאהל) הציג בפני את החברים שלו: נטאשה,
שחקנית נבחרת רוסיה ואחת מהבחורות היפות יותר שראיתי בטורניר והחבר שלה,
אלקסיי - קפטן נבחרת רוסיה. היום הראשון נגמר בטיול חזרה לאזור הקמפינג שלי
בליווי קבוצת GB Juniors, קצת שטויות במאהל ולישון עד ליום השני. |
 |
| היום השני התחיל בפגישת המתנדבים, שם הסבירו לנו בדיוק מה זה אומר להיות
שופט במשחק ללא שופטים, אני לא אפרט פה אבל זה לא מסובך במיוחד, מה גם שביום
השני בכלל לא שובצתי למשחקים וביליתי את כל הבוקר בצפייה במשחקים לא פחות
טובים מזה של היום הראשון ובשיחה עם פול אריקסון - מספר 2 בהתאחדות האירופאית
לצלחות מעופפות, שנתן לנו את התדריך (בתמונה: פול מימין וחוזה, מארגן
הטורניר, משמאל מחפשים מגרש לשבץ בו משחק). |
 |
| בשאר היום הסתובבתי ופגשתי אנשים מכל הקבוצות, הצגתי את עצמי בתור המרגל
הישראלי שבא לתור את הארץ, אני לא בטוח כמה מהם הבינו את ההשוואה אבל כולם היו
מאוד חביבים ולא הפריע להם שאני צופה באימונים ובמשחקים שלהם. למדתי כל מיני
משחקונים ותרגילים שמלמדים חיתוכים ודיוק, תרגילים שמלמדים שמירה שונה ותרגילים
לפיתוח מהירות והכרת יכולת חברי הקבוצה. הסתכלתי על משחקים וראיתי איך מתגברת
קבוצה אחת על שיטות ההגנה של קבוצה אחרת ואיזו אסטרטגיה בוחרת הקבוצה להגנה
במהלך המשחק (בתמונה: אימון זריקות מהירות. לכל זוג העומד זה מול זה יש צלחת
והם מנסים להעביר כמה שיותר מסירות בזמן קצוב). |
|
|
 |
משחקים מ- 9 בבוקר ועד 17 אחר הצהרים, על 11 מגרשים במקביל ואני ראיתי כמה
דקות לפחות מכל אחד, כל משחק נמשך בין שעה למשחק מהיר לשעתיים פלוס למשחקים
הצמודים, כל קבוצה משחקת שני משחקים כל יום, אחרי כל משחק הקבוצות שהתחרו
מתאספות במעגל גדול והקבוצות מדברות על המשחק, הקבוצה המנצחת בוחרת גם איזה
שעשוע משותף כדי לסיים את המשחק בכיף בלי קשר לניצחון או ההפסד. השוויצרים
אוכלים שוקולד עם הקבוצות שהם מנצחות, הצרפתיות שרות, והאירים רוקדים, כמה
משחקים מוזרים שיצא לי לראות הם“sexy hula hop” של הקבוצה האנגלית, משחק מבטים
מוזר של הבלגים, משחק עם מטבע שאני לא רוצה לפרט עליו, הצרפתים לוקחים 3 פיינט
בירה (ליטר וחצי פלוס) וממלאים בצלחת, שתי הקבוצות נשכבות במעגל מסביב לצלחת
ושותים עם קשים... בנוסף לדירוג הניצחונות יש גם דירוג רוח המשחק בסיום הטורניר
בסיום כל משחק הקבוצות נותנות ציון רוח המשחק לקבוצה ששיחקו נגדה.
|
 |
גם בערב השני היה משחק, הפעם משחק מעורב של אנגליה נגד גרמניה, משחקים
מעורבים הם איטיים יותר אבל גם יותר מהנים כי יש מגוון של יכולות על המגרש, זה
אומר שיטות הגנה והתקפה שונות. הגרמנים הביסו את האנגלים 17-7 בזכות הגנה
אזורית קטלנית שהאנגלים, עם כל הרצון הטוב, לא הצליחו להתמודד איתה...
|
 |
לאחר המשחק שוב התמלא האצטדיון בכל הצופים שהתמסרו ושיחקו משחקונים שונים,
המשעשע בינהם היה קווי TIP, בהם שחקן אחד זורק צלחת במקביל לקו השחקנים וכל אחד
נוגע בה קלות, המטרה שהצלחת תצליח להגיע לקצה השני של הקו כשכל השחקנים שבאמצע
נגעו בה. מעט מאוד פריסטייל ששווה לדבר עליו והרבה מאוד OVERHEAD וזריקות
מדוייקות.
שיחקתי עם פול וגרג למשך חצי שעה כמעט, עד שניסיתי לתפוס צלחת מהירה ונמוכה,
המשכתי בריצה וניסיתי גלגול ללא הצלחה... הגלגול נגמר בכאב חזק בכתף ימין.
למחרת אמרו לי במרפאה שיש לי קרע קטן בגיד של הכתף (זה לא חמור
אבל לא כדאי לי לשחק בשבועיים הקרובים), היום נגמר בפאב מקומי
בשיחה רב לאומית על הספורט בעולם. פול משוודיה, פטרישיה ובעלה אדמונד מאמני
נבחרת צעירי בלגיה, גרג מרוסיה, LD (ככה כולם קוראים לו) - אחד משחקני נבחרת
הצעירים של אנגליה ואני- המרגל הישראלי.חזרתי לאוהל, טיפה כואב אך מרוצה,
למחרת היה לי משחק לשפוט בו...
|
 |
ה 25 לאוגוסט, תומר בן 22, קם בשעה סבירה ביותר, קופץ למקלחת חמה מאוד
והולך לארוחת בוקר צרפתית, מזנון קטן וחדר אוכל ענק עם תפריט חביב של גבינות,
נקניקים קורנפלקס ושוקו... אני עדיין לא מבין איך הצרפתים כותבים חלב חם במילה
אחת אבל חלב קר בשתי מילים ואתם יכולים לנחש איך גיליתי את זה, כל הקבוצות
המשחקות באותו בוקר כבר בתלבושות הנבחרת ושיחות על המשחקים של היום שעבר או של
היום הבא נשמעות בכל מקום, עיתון יומי של 4 דפים גדולים יוצא כל יום ומחולק
בכניסה, הוא כתוב בצרפתית ואנגלית עם שגיאות מטופשות... עם תחזית מזג אוויר,
ראיונות וסיקורי משחקים, תוכניות הערב בפאבים השכונתיים ושטויות חמודות אחרות.
|
 |
ירדתי לכיוון המגרשים, ועברתי במרפאה. שם בישרו לי שאסור לי
לשחק בכלל למשך יומיים לפחות וגם לא להתאמץ יותר מידי בשאר השבוע, שמו לי כמה
תחבושות דביקות על הגב, הכתף והחזה ושלחו אותי לדרכי. הצוות שם היה מקצועי
וחביב, אומנם לא ידעו הרבה אנגלית אבל הצליחו להבין אותי ולהסביר לי מה אני
צריך ולא צריך לעשות...
המשחק הראשון ששפטתי היה בין קבוצת הצעירים של בלגיה לבין אנגליה, הבלגים
מתחרים בפעם הראשונה בטורניר הזה ורובם בני 13-14 וללא הרבה ניסיון עמדו מול
האנגלים הבוגרים יותר שישחקו משחק מסודר ודי פחדני לטעמי (בהתחשב בזה שהגובה
הממוצע שלהם היה ראש וחצי מעל הגובה הממוצע של הבלגים), התפקיד שלי בכל בעניין
הזה היה לראות שהמשחק מתחיל ומתקדם לפי לוח הזמנים וגם לספור את הניקוד של
הקבוצות ואת פסקי הזמן. המשחק הסתיים בתוצאה לא מפתיעה של 17-1, הבלגים הצליחו
להבקיע רק שער אחד אבל הם כל כך נהנו להבקיע אותו.... (התמונות
הן ממשחקים אחרים) |
 |
| את שאר היום ביליתי בעמדת השיפוט כשאני נהנה מכל רגע של משחק.
בחמש אחר הצהרים בערך עליתי לכיוון המאהל לנוח ולאכול ארוחת ערב, אז גילו לי על
האטראקציה של אותו הערב- Trading Night, ערב בו מחליפים השחקנים ציוד אחד עם
השני, ואני בלי שום דבר מעניין בתיק הלכתי לארוחת הערב חושב מה אני יכול להחליף...
באמצע הארוחה התחילו הקבוצה האנגלית לשיר ומהר מאוד כל חדר האוכל הצטרף לשיר
"Your just too good to be true", עד סוף הארוחה הבנתי שכל מה שיש לי להחליף
הוא חולצת FLOW סגולה וחולצת איש צוות שקיבלתי באותו הטורניר...
|
 |
ערב ההחלפות היה באולם גדול, עם DJ ושתייה, שורות של שולחנות
עליהם הציגו השחקנים את החפצים השונים שהם מעוניינים להחליף או למכור, הפריט
המוצלח ביותר שהיה שם היה צלחת פאי פריסבי מקורית, השאר היו כובעים חמודים,
חולצות משחק, טישרטים עם הדפסים מעניינים ועוד שטויות חביבות. חולצת ה- FLOW הייתה הצלחה אדירה. החלפתי אותה תוך דקה בכיסא מתקפל קטן שחולק לכל לשחקנים (עכשיו
יש לי שניים), ואת חולצת איש הצוות החלפתי אחרי הרבה הרבה חיפושים בחולצת
ULTIMATE ITALY יפה. בפעם הבאה ששחקן ישראלי מגיע לאירוע דומה אני ממליך לו
להצטייד בכמה שיותר חולצות פריסבי ישראליות, השפות הזרות הם האטראקציה בהחלפות
כאלה.
|
 |
| צוות רדיו שידר מהמקום וראיין אנשים
מעניינים (ודוברי צרפתית),
שתי ספריות עשו כל מיני תספורות משונות לשחקנים עם סמל הטורניר וכל מיני צבעים
וסלסולים ואפילו אני עמדתי בתור וקיבלתי כמה פסים, ג'ל וסמל בירוק ואדום
זרחניים... שעה אחר כך השולחנות קופלו והתחילה מסיבה אל תוך הלילה.
הגעתי
לאוהל בשעה לא ברורה וחשבתי להיכנס למקלחת, אז גיליתי שהמים החמים של הבוקר
נשארו מאוד חמים ואפילו התחממו יותר, ליתר דיוק אין מים קרים בכלל... וויתרתי
על המקלחת ושק השינה שלי זכה בצביעה בריאה. למחרת בבוקר נהניתי מהמים החמים
האלה.
|
 |
בשלושת הימים הבאים המשכתי לצפות ("ולשפוט") במשחקים, לאחר
הרבה צפייה התחלתי לראות דברים שלא שמתי לב אליהם קודם: השחקנים שלא משחקים
עוזרים לשחקנים שבמשחק ומכוונים אותם בהתאם לשיטת ההגנה, ראיית המשחק של השחקן
מבחוץ היא הטובה ביותר ולכל הקבוצות הגדולות יש מנהג לשים שחקן בחוץ על כל שחקן
שמשחק, תפקידו הוא למצוא את החורים של ההתקפה של הקבוצה שלו ולכוון את השחקן
שהוא משגיח עליו למלא אותם או לכוון את השחקן לחורים בהגנה של היריבים...
|
 |
|
 |
 |
|
הקבוצות הגדולות ביותר גם מחזיקות שתי קבוצות שלמות המתחלפות
בכל נקודה - ישנה קבוצה להתקפה וקבוצה להגנה. קבוצת ההתקפה היא לרוב מהירה
וגבוהה ולא בהכרח מנוסה מאוד בעוד קבוצה ההגנה מורכבת משחקנים חכמים מאוד עם
יכולות ראיית משחק טובה מאוד. יש אפילו מעקבים של כמה מהלכים
ביצע כל שחקן כדי שיהיה אפשר להחליט החלטות כאלה.
התחלתי לשים לב להבדלים בסגנון המשחק של קבוצות שונות. בזמן שקבוצות מסוימות
מסתמכות על סדר ומשחק קבוצתי קבוצות אחרות עובדות בעיקר על יכולת אישית של דיוק
ומהירות. שמתי לב גם לשיטות ההגנה השונות המשמשות קבוצות במצבים שונים.
ביום השלישי עשיתי סקר על ציוד אולטימייט: חולצות, מכנסיים, נעליים, ציוד עזרה
ראשונה ועוד דברים טובים... אני אפרט על זה בכתבה הבאה.
|
 |
ביום השלישי (יום חמישי בשבוע) הייתה גם פגישה של פורום
השחקנים של ה- EFDF, בניהול תומאס גרינסבאום ופול אריקסון, פגשתי שם את הבוסים
של עולם האולטימייט באירופה והשתתפתי בדיונים מעניינים.
עלו כמה נושאים לגבי ליגה אנגלית, הם רצו לקרוא לה ליגת האלופות (לאולטימייט),
וההצעה אושרה בתנאים מסויימים, שמעתי גם על תוכניות פיתוח האולטימייט במדינות
מזרח אירופה והועלתה הצעה לכתיבת נוסח אחיד לחוקי אולטימייט באולם (מעין גירסה
מקורה של אולטימייט חופים על מגרש כדור- יד, מסתבר שזה אפשרי).
הדיון החשוב ביותר היה דיון המשגיחים (הקבוע) - האם לשנות או להשאיר את חוק
המשגיחים כמו שהוא, בעוד שחלק מהמשתתפים ביקש למחוק אותו לחלוטין חלק אחר רצה
להחמיר אותו ואחרים היו מרוצים מהנוסח הקיים. בסופו של דבר ההחלטה הייתה להותיר
את החוק כמו שהוא לאחר דיון ארוך ומעניין.
|
|
לאחר כמעט שבוע של משחקים הגיעו הקבוצות של אנגליה לכל חמשת
משחקי הגמר בקטגוריות השונות, משחקי הגמר והמשחקים למקומות השלישי והרביעי
התייקמו בימים שישי ושבת, נבחרת ה MASTERS האנגלית הביסה את איטליה 17-4 במשחק
מהיר, בקטגוריה הפתוחה ניצחה אנגליה את שוודיה 17-13 במשחק לא מותח, אנגליה
ניצחה גם את גרמניה בקטגוריה המעורבת.
|
 |
פינלנד ניצחה את קבוצת אנגליה בקטגורית הנשים 17-14 במשחק מאוד
הגון ונקי ושוודיה ניצחה את אנגליה 15-12 במשחק מתוח מאוד (ולא נקי במיוחד).
לראשונה באליפות אירופה לקחה אנגליה מקומות ראשונים.
|
 |
|
 |
|
ביום שבת היה טקס הענקת הפרסים בהשתתפות כל הגורמים שאיפשרו את
הטורניר: ראש העיר ואנשי הספורט, התורמים הגדולים והמתנדבים הרבים. מול קהל של
1000 איש ו- 800 השחקנים חולקו מדליות לקבוצות המנצחות, מגש כסף עם תחריט,
חולצות ומדליות זהב כסף וארד. פרסים מיוחדים ניתנו לקבוצות שקיבלו את ציון רוח
המשחק הטובים ביותר לכל קטגוריה. בקטגורית הפתוחה קיבלה את הפרס נבחרת אירלנד,
שלכל הדעות לעולם לא שיחקו משחק כשהיו פיכחים לגמרי ובמהלך המשחקים נהגו לרקוד
ולשיר בפסקי הזמן שניתנו להם ולא לתכנן אסטרטגיות...
|
 |
|
 |
 |
ביום שבת עזבו רוב הקבוצות הקטנות אך עדיין נותרו מספיק אנשים
למסיבה ארוכה על המגרשים, מוזיקה פיצות ובירה חינם, ערימות של אירים על הדשא,
ריקודים מטופשים ומשחקים קטנים (כל מי שרצה לדעת איך אפשר לשחק קריקט עם צלחת
יכול לשאול אותי, זה מסובך מידי לכתוב).
המסיבה נמשכה עד 5 בבוקר והאחרונים שנותרו שם כנראה נשארו שם גם לישון...
הפרידה האחרונה הייתה למחרת (לאחר המקלחת, קיפול האוהלים והאריזה) בתחנת
האוטובוס, בה נפרדו האנגלים והאירים מהצרפתים, האיטלקים ומתומר, שעלה על
האוטובוס שייקח אותו לתחנת הרכבת, משם לפריס ולשדה התעופה.
תמונה 1: פול, גרג ולורי (אנגלי שעודד דווקא את הקבוצה האירית) מסתכלים על
מפת אירופה וחושבים איך להגיע הביתה...
תמונה 2: קבוצת אירלנד ונספחים בדרכם לאוטובוס
תמונה 3: תומר מצא את המקום האחרון לשבת ברכבת לפריס: תא המטען...
|
 |
הגעתי ארצה ב- 4 בבוקר ביום ראשון, אני לא יכול לחכות למשחק
ביום רביעי, יש לי כל כך הרבה דברים לבחון עם הקבוצה שלי...
לקינוח - ישראל הוזמנה רישמית לאליפות העולם בשנה הבאה, היא תתקיים בטורקו
בפינלנד, בתור משתתפים בפעם הראשונה אנו יכולים להביא איתנו 5 שחקנים שאינם
מישראל, אז אם נצליח לגייס 15 שחקנים טובים מישראל ועוד 5 (יהודים כשרים)
מארה"ב או שאר העולם (רועי? פייר?) יש לנו סיכוי להראות להם שגם אנחנו על המפה.
אז תתחילו להתכונן.
תומר
|
 |
